הכפר אל-וולג'ה נאבק נגד גדר ההפרדה המאיימת לכתר אותו מכל עבריו ולגזול את אדמותיו.
The village Al-Walaja struggles against the separation wall which threatens to surround it from all sides and steal it's lands.

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

דו"ח חדש של עיר עמים

עמותת "עיר עמים פרסמה דו"ח מקיף על המצב בכפר אל-וולג'ה.
לקריאת הדו"ח: http://www.ir-amim.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/walaga.pdf

החומה באל-וולג'ה. צד ימין - מופנה להתנחלות הר-גילה, מצופה אבן טבעית, יפה. צד שמאל - מופנה לכפר אל-וולג'ה, בטון חשוף. ציניות במיטבה.

יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

אירועי השבוע האחרון

ביום שישי התקיים סיור בכפר וסביבתו, בהשתתפות כמה עשרות ישראלים. הסיור הודרך ע"י מדריך מהחברה להגנת-הטבע, ארכיאולוג מעמותת עמק-שווה ותושבים מהכפר. יצאנו מעין חיניה ועלינו דרך נוף הטראסות המדהים אל תוואי הגדר, ומשם לעץ הזית העתיק שבפאתי הכפר. שמענו על ההיסטוריה של האזור ועל ההתפתחויות של החודשים האחרונים בהם נבנית החומה. אחר-כך המשכנו ברכבים לתוך הכפר, וישבנו עם שירין, חברת מועצה ופעילה בכפר, ליד החומה העוברת מטרים ספורים מבתי הכפר, ושמענו סקירה קצת יותר עמוקה של המצב.
לתמונות מהסיור

ביום שני הגענו לבית-המשפט העליון לתמוך בתושבים בעת הדיון. הפגנו והחזקנו שלטים מחוץ לבית המשפט, ואחר-כך נכנסנו לדיון.
לסקירה קצרה על תוצאות הדיון: http://bodywisdom.org.il/2010/11/11/wall-in-al-wallaja/

משמרת המחאה:

















 בבית המשפט:













 



תמונות: Photos: © Valentine Vermeil

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

בג"ץ אל-וולג'ה - ההפגנה!

בשבוע הבע יתקיים דיון מכריע בבג"ץ על שינוי תוואי חומת ההפרדה. הדיון יקבע אם החומה תמשיך ותעבור בצמוד לבתי הכפר (ראו תמונה מצורפת) או האם יתקבל התוואי החלופי שהוצע על ידי החברה להגנת הטבע ואנשי צבא בכירים הטוענים כי יש חלופה בטחונית לא פחות, שתמעיט במאד את הפגיעה בתושבים ובנוף המיוחד של האזור.
נוכחות של ישראלים שאכפת להם בדיון בבג"ץ חשובה ביותר
יום שני הבא, 8.11.2010, שעה 9:00 בבוקר (ואילך) 
מחוץ לבית המשפט תתקיים משמרת מחאה משותפת של תושבי הכפר, עם ארגוני סביבה וזכויות אדם – כולם מוזמנים להגיע
מי שירצה יוכל גם להיכנס לדיון ולהביע בכך את מעורבותו.
פגיעה בתושבים ובנוף: התוואי הנוכחי עתיד להקיף את הכפר מכל עבר ולגרום נזק עצום לטבע ולמערכות החקלאיות העתיקות שבמקום. יכולת הניידות והפרנסה של התושבים תפגע מאד - כולל היכולת ללכת לבית ספר, לקניות או לרופא - כל יציאה וכניסה אל הכפר תעשה דרך שער שמור בידי צה"ל.

בעלי אינטרסים: החומה גם תנתק את הכפר מהרבה מאדמותיו. יזמי נדל"ן כבר מתכננים בניה של שכונה חדשה, גבעת יעל, בת כ-13,000 יחידות דיור על אותן אדמות, כולן מחוץ לתחום הקו הירוק. נציגים שלהם מסתובבים בימים אלו בכפר ומנסים לשכנע תושבים למכור להם את האדמות. אלוף במיל' דני תירזה, מי שתכנן בזמנו את תוואי החומה, עובד כיום עם אותם יזמים המנסים להשפיע על בית המשפט להשאיר את החומה בתוואי הנוכחי.

 לאירוע בפייסבוק 
לחתימה על עצומת התמיכה בעתירה:
www.atzuma.co.il/stopthewallinwallaje

יום חמישי, 28 באוקטובר 2010

סיור באזור הכפר לקראת הדיון בביהמ"ש

רשמים מהמסיק - יותם וולף


ביום שישי ב-8 בבוקר נפגשנו כעשרה ישראלים, בהם שני ילדים ואביהם מבית הספר הדו-לשוני בירושלים, בתחנת הרכבת במלחה בכדי להצטרף למסיק של תושבי הכפר אל-וולג'ה בביתו של עומר תושב הכפר. חומת ההפרדה שנבנית סביב הכפר תפריד את ביתו של עומר, הממוקם בפינה הצפון-מזרחית של הכפר, משאר הכפר, והיא תכלול קטע מיוחד שיקיף את הבית, והוא יהיה מוקף בחומה מכל עבריו.
עומר אשתו וילדיו יישארו במובלעת בקוטר של כ-30 מטר וכדי לעבור לכפר יצטרכו לעבור בשער מיוחד שהסדרי המעבר בו עוד לא ברורים.
פעם עומר סיפר לי שאיזה קצין אמר לו שיקבל מפתח אחד וזהו. "ואיך אשתי תדע מתי לצאת אל הגדר לפתוח לילדינו בחזרת מבי"ס?" "תתקדם למאה העשרים ואחת, תקנה לכולם פלאפונים ושיתקשרו כשהם מגיעים".
סיפור קטן על בית בשטח מדינת ישראל לכאורה (הבית נמצא בחלק הירושלמי של הכפר) ואיש שכל יום נכנס לעבוד בישראל כדי לבנות לירושלמים בתים, אך הרשויות מתייחסות אל ביתו כאיום בטחוני.
נסיעה קצרה לכפר ששורר במרחק תודעתי ופוליטי כה רב.
עם הגיענו שמחתי לראות עשרות מבני הכפר סביב לעצים שקועים בעבודה ובשיחה, גברים נשים וילדים, כולם מטפסים וכולם רוכנים על האדמה ללקט את הזיתים שנפלו על היריעות הפרוסות תחת לעצים.
האמת שלא ידעתי כמה יגיעו וקיוויתי שיגיעו משפחות ולא רק גברים למסיק שיהיה בעיקר סמלי.
אך נראה שמסיק הוא קודם כל עבודה רצינית, שמשפחות מתגייסות אליה מכורח אך זוכות לזמן כיף רגוע יחד. הזית הוא גם לעד סמל לקיום היומיומי של הפלסטינים והיהודים בארץ הזו.
הצטרפנו למסיק והתפזרנו בין העצים ומוסקיהם, היום עבר בנעימים בשיחות וצחקוקים כשלאורכו הצטרפו אלינו  כ- 30  פעילים זרים, עוד 10 ישראלים, פלסטינים מהגדה ומירושלים וצוות של עיתון הגארדיאן הלונדוני .
מגשים של פיתות עם כל טוב עברו בין העצים ואני ניצלתי את הזמן לדבר עם אנשים, פעילים ומקומיים על הדיון בבג"צ בשייתקיים ב- 8.11 וההפגנה שנקיים מחוצה לו. צריך לקוות שהמדינה לא תגביל את כמות תושבי הכפר הרשאים להגיע לביהמ"ש ל- 10-20 כמו שהיא עשוייה לנסות.
הזמן טס והגיעה ארוחת צהריים מאוחרת של מג'דרה ויוגורט שלכבודה עצרנו עבודתנו וישבנו על האדמה יחדיו לסעוד.
נתראה ב 8.11 בבית המשפט העליון    



יום חמישי, 21 באוקטובר 2010

מסיק זיתים בכפר

ביום שישי הקרוב (22.10) נצטרף למסיק זיתים בחלקה של עומר, חלקה שעתידה להישאר מחוץ לגדר ההפרדה ההולכת ונבנית, והגישה אליה תימנע. נצטרף לתושבי הכפר ונביע סולידריות עם מאבקם נגד הגדר.
יציאה בשעה 8:00 מתחנת הרכבת מלחה, ברכבים פרטיים. מי שמגיע ברכב פרטי יכול להגיע גם אחר-כך, אבל שימו לב לחום המתגבר.
ציוד מומלץ: בגדים ונעלים  נוחות,  כובע, שתיה ומזון, ת.זהות, מצלמה
לפרטים והרשמה: 0545982665 דוד
לאירוע בפייסבוק

יום שני, 27 בספטמבר 2010

אל-וולג'ה الولجة




קצת היסטוריה

הכפר אל-וולג'ה המקורי שכן על רכס לבן, עליו בנויים היום המושבים אורה ועמינדב, על הגדה הצפונית של נחל רפאים (הנחל בו עוברת הרכבת לירושלים). לאחר שהשטח נכבש בידי הישראלים ב-1948 הכפר ננטש והוחרב, וכ-1,600 תושביו הפכו לפליטים. חלקם עברו למחנות פליטים בירושלים ובית-לחם, חלקם עברו לירדן ולבנון, וכ-100 עברו לאדמות שהיו בבעלותם בצידו השני של הנחל (בו עובר הקו הירוק).  
כיום חיים בכפר כ-2,200 תושבים, רובם המוחלט מוגדרים כפליטים, והם מהווים כ-5-10% מתושבי אל-וולג'ה המקורית וצאצאיהם, לפי הערכת UNRWA (נציבות האו"ם לפליטים).
לאחר מלחמת ששת-הימים נקבע מחדש גבולה המוניציפאלי של ירושלים, אשר סיפח את כל השטח של ירושלים רבתי למדינת ישראל. הגבול החדש עובר באמצע אל-וולג'ה, ומספח כמחצית מאדמותיה לישראל. חלק זה של הכפר נקרא "אל-ג'וויזה", או וולג'ה התחתונה. בניגוד לשאר תושבי מזרח ירושלים, אשר קיבלו תעודות תושב כחולות, תושבי החצי הירושלמי של הכפר לא היו מודעים לכך שסופחו לירושלים, ולא היו זכאים לתעודות אלה. כמעט כולם בעלי תעודות פלסטיניות, פרט למעטים ששהו בירושלים בזמן הענקת התעודות הכחולות.

הריסות בתים

עד שנת 1985 כל הכפר היה שייך לנפת בית-לחם של המנהל האזרחי. בשנה זו עיריית ירושלים החלה לממש את סמכותה על מחציתו, והחלה להוציא צווי הריסה לבתים שנבנו ללא היתר. העירייה סירבה ליצור תוכנית מתאר לכפר שתאפשר קבלת רישיונות, ולכן התושבים נאלצו לבנות באופן לא חוקי כדי לעמוד בצרכי התרחבות האוכלוסייה של הכפר.
בין השנים 1985 ו- 2005 נהרסו 45 בתים, ול- 45 נוספים הוצאו צווי הריסה.
כדי להגן על אדמתם הקימו התושבים מועצת תושבים. בשנת 2006 עתרו התושבים נגד הריסת הבתים, ובית-המשפט הקפיא את ההריסות לשלוש שנים, על-מנת לאפשר הכנת תוכנית מתאר לכפר. ב-2008 הוגשה תוכנית המתאר מטעם התושבים, אך נדחתה ע"י העירייה. היא הוגשה שוב לוועדה המחוזית ב-2009, ועדיין לא נתקבלה תשובה לכאן או לכאן. יש לציין שצו הקפאת ההריסה פג, ואין לדעת מתי יתחדשו ההריסות.

מעצרים

במהלך השנים נעצרו רבים מתושבי אל-ג'וויזה בעוון שהייה בלתי חוקית  בשטחי ישראל. בגלל שישראל סיפחה אליה חצי מהכפר, אך לא העניקה תעודת תושבות לתושביו, הם הפכו לשוהים בלתי-חוקיים בכפרם ובתיהם. הם נעצרים, נשפטים, נקנסים, ומוחזרים חזרה. לאחרונה התקבלה עתירה של התושבים לבית-המשפט בנושא, והוא אסר על מעצרים מסוג זה. לאחר שעתירותיהם להכליל את שטח הכפר בשטחי הגדה המערבית נדחו, חלק מהתושבים הגישו בקשות לתעודת תושבות ירושלמית, אך גם בקשות אלה נדחו.

התנחלויות

מדרום לכפר הוקמה כבר בשנת 1968 ההתנחלות הר-גילה, שהחלה דרכה סביב בית-ספר-שדה הר גילה. כיום בתי ההתנחלות וגדר המערכת שלו גובלים בבתיו הדרומיים של הכפר.
בשנת 2004 הוכרז על הקמתה העתידית של שכונת גבעת יעל (השייכת לעיריית ירושלים). בשנת 2009 דלפו תוכניות השכונה, והראו שהשכונה, שתכלול כ-14,000 יחידות דיור, תקיף למעשה את הכפר מכל צדדיו (יחד עם הר-גילה), תפקיע כ- 60% מאדמותיו הנותרות, ותהווה נדבך נוסף בדרך ליצירת רצף טריטוריאלי בין ירושלים לגוש עציון.

גדר-ההפרדה

תוואי הגדר המקורי שהיה אמור לחלק את הכפר לשניים שונה בעקבות עתירת התושבים ב-2004, אך התוואי החדש עתיד להקיף את הכפר ולהפוך אותו למובלעת המחוברת לבית-ג'אלה ובית-לחם במנהרה, תוך הפקעה של כ-1,600 דונם מאדמותיו. בניית הגדר החלה ומתקדמת במהירות.
תוואי גדר ההפרדה (קו אדום-לבן ושחור לבן) ותוכנית ההתנחלות גבעת יעל (ירוק-צהוב)

המאבק

מועצת הכפר החליטה לפתוח במאבק לא אלים נגד הגדר ונגד ההתנחלויות בסביבתו, בעזרת הפגנות מאורגנות בימי שישי והפגנות ספונטניות במהלך השבוע כפעולה ישירה לעצירת העבודות. עד כה ההפגנות במהלך השבוע דוכאו ע"י מג"ב בעזרת גז מדמיע וגז פלפל, אך בהפגנות בימי שישי, בהם אין עבודות בפועל, הצבא לא התערב. ההפגנות יוצאות מהמסגד לאחר התפילה וצועדות לאורך התוואי המתוכן של הגדר עד למקום בו הגיעו העבודות. בנוסף הוגשה עתירה לבג"ץ, בה תומכת גם החברה להגנת הטבע. חשוב לציין שגם גלעד ארדן, השר לאיכות הסביבה, ועיריית ירושלים מתנגדים לגדר בוולג'ה.
יש לציין שגם הגופים הפרטיים הבונים את גבעת-יעל מתנגדים לגדר, מכיוון שהיא תצמצם את שטחם ותוריד את ערך הנדל"ן. מועצת הכפר החליטה שלא לשתף איתם פעולה ולהתעלם מההפגנה שארגנו, מכיוון שהבינו שגם אם תוקם השכונה תוקם בינה לבין הכפר גדר אחרת – גדר המערכת של השכונה.
תושבי הכפר מזמינים את כל המעוניין לבוא להפגנות ולתמוך בהם במאבקם!